סימני לידה מבשרי לידה

תהליך הלידה יכול להתחיל בהופעת סימן אחד או יותר מן הבאים, חלקם מחייבים פנייה מיידית לבית חולים וחלקם מהווים שלב מקדים ללידה, בו אין צורך עדיין בפיקוח רפואי וניתן לעבור אותו בנוחות בבית – בסביבה הטבעית של היולדת.

צירים – אילו הן התכווצויות של שריר הרחם המלוות בהתקשות הבטן, לחץ וכאב באזור הגב התחתון והבטן. בדרך כלל הצירים מופיעים בתדירות הולכת וגדלה ובעוצמה הולכת וגוברת.

צירים מדומים המכונים צירי בריקסטון היקס או צירים אקראיים המופיעים מידי פעם אך לא ברצף או בעוצמה, לא בהכרח מסמנים התחלת לידה.

כאשר הצירים עוצמתיים, מופיעים בעקביות כל 4-5 דקות ונמשכים 45 שניות, ניתן להגיע לבית החולים, אולם יש לקחת בחשבון ששלב זה יכול להמשך שעות רבות לפני שתתרחש הלידה עצמה.

יציאת הפקק הרירי או דימום נרתיקי – הופעת הפרשה רירית חומה-אדמדמה מעידה כי הפקק האוטם את צוואר הרחם במהלך ההריון השתחרר. סימן זה לבדו אינו מחייב פנייה לבית חולים וייתכן שיעברו עד שבועיים מיציאת הפקק הרירי ועד להתחלת הלידה. דימום טרי של יותר מכמה טיפות מחייב בדיקה רפואית מיידית כיוון שהוא עלול להעיד על בעיה כגון היפרדות שליה.

ירידת מים – כאשר הלידה מתקרבת ישנו לחץ על הקרומים העוטפים את העובר במי השפיר ותתכן פקיעה שלהם. אם ירידת המים מתרחשת בבת אחת, מומלץ להגיע לבית החולים בתוך שעה שעתיים גם אם לא מתפתחים סימני לידה אחרים. במקרה של ירידת מים בטפטוף איטי, וכל עוד המים צלולים, אין צורך להגיע לבית החולים עד שיתרחשו סימני לידה נוספים.

בשני המקרים יש להקפיד על שתיה מרובה, לשמור על היגיינה של האזור ולשים לב לתנועות העובר ולעליית חום שעלולה להעיד על זיהום. ברוב המקרים של ירידת מים, תתחיל להתפתח לידה בתוך 48 שעות לכל היותר.

שלשול, בחילות, הקאות – תהליכים הורמונאליים שמטרתם להכין את הגוף ללידה עלולים לגרום לפעילות מעיים מוגברת או לתופעות כמו בחילות והקאות. אחריהן תחוש היולדת הקלה ותהיה פנויה להתרכז בתהליך הלידה. במקרים אילו חשוב להקפיד על שתיה ומנוחה. סביר להניח שבקרוב יופיעו סימנים נוספים המבשרים על לידה קרובה.

תכיפות במתן שתן – עם ירידת העובר לכיוון תעלת הלידה והתבססותו באגן, נוצר לחץ על שלפוחית השתן אשר בא לידי ביטוי בתכיפות במתן שתן, קושי בהתאפקות ולעיתים דליפת שתן.

תנועות עובר – לקראת סוף ההריון, לעובר יש פחות מקום להתנועע ולכן צפוי שיורגשו פחות תנועות. יחד עם זאת, חשוב לעקוב ולשים לב שהעובר זז לפחות 3-5 פעמים בשעה. ירידה משמעותית בכמות התנועות או בעוצמתן וקושי לעורר אותן באמצעות תזוזה, אכילת מתוק או שכיבה על צד שמאל, מחייבת פניה לבדיקת רופא.

הריון עודף – לאחר שמלאו להריון 40 שבועות ולא הופיעו סימנים מבשרי לידה, יש לפנות לרופא לצורך מעקב הריון עודף, על מנת לוודא שהעובר איננו במצוקה. בדרך כלל אין יתרון להמשך שהייה ברחם מעבר למועד זה. ההמלצה הרפואית במצב של הריון עודף היא בדרך כלל השראת לידה (זירוז) והיא תתבצע לכל היותר בשבוע ה-42 להריון.

קינון – נשים רבות חשות לקראת הלידה צורך רגשי בניקוי הבית וסידור שלו ושל הסביבה לקראת התינוק שעתיד להגיע. תופעות אילו אמנם אינן מופיעות בספרות הרפואית אך כמעט כל אישה הרה חווה אותן.

חשוב להדגיש כי אם תופעות מבשרות לידה כגון צירים אמיתיים, דליפת מי שפיר (גם בטפטוף), יציאת פקק רירי מופיעות לפני שבוע 36 להריון, יש לפנות באופן מיידי לבית חולים, שם ניתן לטפל  בחשש ללידה מוקדמת או בלידת פג.

גם במצב של כאבי ראש חריגים, כאבי בטן חזקים, חבלה, נפילה או תאונה בכל שלב של ההריון, יש לפנות באופן מיידי לבדיקה רפואית.

השארת תגובה